נטילה עד קשרי אצבעות בת"ב

שאלות ותשובות מבית עם סגולה
שלח תגובה
עקיבא סילבר
משיב
הודעות: 104
הצטרף: 02 אוקטובר 2018 18:36

נטילה עד קשרי אצבעות בת"ב

שליחה על ידי עקיבא סילבר » 11 אוגוסט 2019 00:31

ליל ת"ב תשע"ט
נחלקו הפוסקים רש"י והתוס' והרי"ף והרא"ש ושא"פ [בחולין ובהל' נט"י] אם בעי' בנט"י לחולין עד קשרי האצבעות או כל היד, והב"י נקט לעיקר כהמקילין בזה, ומאידך הביאור הלכה נקט לעיקר כהמחמירין בזה.
והנה בשו"ע פסק בהל' ת"ב [סי' תקנ"ד סעי' י'] כדברי רבינו ירוחם [המובאים בב"י סי' הנ"ל] דבנט"י של שחרית בת"ב לא יטול יותר מעד קשרי אצבעותיו. והטעם בזה לכאורה משום דס"ל לעיקרא דדינא דלא בעינן יותר מזה בנט"י וה"ה בנט"י של שחרית, ולכן בת"ב שחומרו קולו הדרינן לעיקר הדין שהוא עד קשרי אצבעותיו.
לפ"ז לכאורה יש לחזור ולדון למי שנקט כל היד מעיקר הדין לענין נט"י מה יהיה הדין בזה, אם אשכחן איזה ראיה שבנט"י של שחרית יהיה הדין שונה.
והנה הרי"ו המובא בב"י שנקט להקל בנט"י של שחרית, הזכיר בזה דברי התוס' שהקלו בדין זה, אלא שסיים על דבריהם שיש להחמיר רק עד קשרי אצבעותיו, והנה ז"ל התוס' ביומא [עז ע"ב ד"ה משום] ור"ת מפרש דבלא נתינת פת לתינוק מותר ליטול ידיו שחרית ביום הכפורים דלא גרע ממלוכלכות בטיט ובצואה דאמרינן שרוחץ כדרכו ואינו חושש ואין לך מלוכלך בטיט ובצואה יותר מזה שלא נטל ידיו שחרית שאינו רשאי ליגע לפיו ולחוטמו ולאזניו ולעיניו כדאמר בפרק שמונה שרצים (שבת דף קח:) יד לפה תקצץ וכו' משום בת מלך וכו' עכ"ל התוס'.
וידוע דעת החזו"א שא"צ להקפיד ליטול מדויק כיון דאי"ז רחיצה של תענוג אלא רחיצה להעביר את הזוהמא, ולפ"ז יש לדון לענין נטילה כל היד כשמחמיר בזה, ואפילו אם ס"ל דיש מקום להקל מעיקר הדין, מיהו בזה י"ל דהוה ליה כמי שאין לו לכלוך ממש ורוצה לשטוף מחששות רחוקות דבזה לא נתיר לו. אבל עכ"פ במי שמחמיר מעיקר הדין למה יחשב לו רחיצה של תענוג.
ואולי הטעם בזה דלכו"ע בנט"י של שחרית סגי מעיקר הדין עד קשרי אצבעותיו, ולשון הפמ"ג בסי' ד' והנה הפרש יש אם לכלוך טיט ורפש לדברי תורה (ומברכות) [וברכות] אין צריך כי אם אותו מקום לבד, מה שאין כן אותן המנוין בסעיף י"ח כאן דמשום רוח רעה וודאי לכתחלה צריך כל הפרק עד הזרוע, ולכל הפחות עד קשרי אצבעות, עיין סימן תרי"ג [סעיף ב וג] ומ"א כאן אות זיי"ן מה שכתבתי אני שם [באות ז]. עכ"ל.
וז"ל המ"א [סי' ד' סק"ז], כתב בסדה"י שטוב שיהא כלי התחתון מאוס ואין צריך ליטול אלא האצבעות ויגביהם למעלה עכ"ל.
והפמ"ג שם כתב על דבריו, והראה לסימן תרי"ג סעיף ג' עד סוף קשרי אצבעות ביום הכיפורים, ובחולין ראוי עד הפרק הזרוע דהיינו סוף היד (זרוע מקרי עד "קובדו" עלנבוג"ן וסוף היד עד זרוע די לכל היותר). ויש לי בכאן פרט אחד ראיתיו לזכור אותו, כי הר"מ ז"ל פרק ד' הלכה ב' מתפלה כתב עד "הפרק", וי"ל דכתיב [תהילים עג, יג] ארחץ בנקיון "כפי" וידוע "דכף" מקרי "כף" היד עד הזרוע, עגול ובית קיבול "ככף", וכן במצורע [ויקרא יד, טו] על כף השמאלית לא באצבעותיו, וא"כ לתפלה כל הכף צריך רחיצה או נקיון, כי דרך ליגע שם במטונף, והוא הדין סתם ידים לתפלה (עיין סימן צ"ב) אבל להעביר רוח רעה די עד קשרי אצבעות, ואין הכי נמי בהלכות יוה"כ [סימן] תרי"ג [סעיף ב] דהשאר צריך נקיון, אלא דצ"ע דשם משמע דכל רחיצה שאין תענוג שרי, א"כ כל שאין תענוג אמאי לא יטול ביום הכיפורים עד הפרק הזרוע וצ"ע, ואי"ה יבואר בסימן תרי"ג [משבצות זהב אות ו, י, אשל אברהם אות א] וסימן תקנד [משבצות זהב אות ו, אשל אברהם אות יג] עכ"ל. [עי"ש בסי' תרי"ג שדן הפמ"ג בענין רחיצה שאינה של תענוג בת"ב].
והנה יש נוהגים במוצאי ת"ב לשוב וליטול ידיהם על כל היד, משום שאינם סומכים על נטילה שהיא רק עד קשרי אצבעותיו, ולכאורה מי שמחמיר שלא ליגע בעיניו אם לא נטל כל היד, חוזר דינו כדין מלוכלך בטיט ובצואה שיוכל ליטול כל היד. אבל מהנ"ל משמע דע"כ שאין צריך לחוש לזה, דאם היה צריך לחוש לזה ה"ה שהיה מותר לרחוץ כל היד בת"ב, דחוזר דינו להיות כמלולכך בצואה.
אבל מי שאוכל בת"ב ונוהג מעיקר הדין ליטול כל היד לכאורה יצטרך ליטול כל היד, ויש להעיר בזה על הגר"נ גשטטנר שלא כתב כן. ועי' מה שהביא בספר הקטן לבעל ס' הכשרות בשם הפסקי תשובות בשם האחרונים להיפך מדבריו, ולא עיינתי בדבריו.
והנה מ"ש המשנ"ב בשם האחרונים לגבי נטילה לתפילה, לכאורה הסדה"י הנ"ל שהמג"א שעליו סמיך הפמ"ג, דמיירי בנט"י של שחרית, קאי על אותה נטילה שהיא מועלת גם לנט"י לתפילה, ומזה נלמוד דגם נט"י למנחה א"צ כל היד מעיקר הדין וממילא לא עדיף מנט"י של שחרית וכן עמא דבר.
ועדיין יל"ע מדברי הפוסקים לענין נט"י ביוצא מבהכ"ס ג' או ד' פעמים למי שרגיל כן דשרי כיון שאינו רחיצה של תענוג, והיינו ממש כקושיית הפרי מגדים הנ"ל, וא"כ מאי שנא מדהכא שמי שמחמיר כל היד לכתחילה כשי' הרא"ה לגבי נט"י בבוקר לתפילת שחרית עי' בשו"ע ורמ"א ומשנ"ב סי' ד', א"כ למה לא יחמיר כל היד לכתחילה וזה מחזק הקושיא דאשכחן שנקטו הפוסקים דשרי לרחוץ רחיצה לחומרא אע"פ שאינו מחוייב בה כיון דהו"ל רחיצה שאינה של תענוג.
ולא משמע דמיירי רק לדברי הארצה"ח והאחרונים המובאים במשנ"ב דמחייבי מעיקר הדין ג"פ אחר ביהכ"ס.
ובלאו הכי נטילה ד' פעמים שהזכירו אינו לחיובא לכו"ע וגם להגר"א המובא במעשה רב אינו אלא לטהר או להעביר המים הקודמים ואם ניגב וקינח ידיו יפה יפה לא עדיפה נטילה רביעית מזה, ונמצא שכל ההיתר כאן הוא רק מחמת שאינו רחיצה של תענוג. וממילא צ"ע מאי שנא לעניננו ומ"ט א"א לסמוך על קו' הפרי מגדים להלכה להתיר נטילה בכל היד בכל הדברים שנזכרו לעיל.
ויל"ע בכ"ז למעשה.
ובשולי הדברים יש לציין מה שחידשו רוב האחרונים והחזו"א ע"פ הרשב"א שמי שנוגע במקומות המכוסים אפי' שאינו רואה לכלוך כלום צריך ליטול ידיו, וקצת אחרונים פליגי ע"ז וס"ל דרק אם רואה מלמולי זיעה [ולשון תשו' הרשב"א המיוחס להרמב"ן אינו מכריע לא' מן השיטות, וכבר הארכתי בזה בתשובה], והנה כל הנידון על כל היד לתפילה ולכל דבר, הוא בכה"ג או בסתם ידים לתפילה וסעודה (לחולה), אבל באופן שנגע להדיא בלכלוך בשאר ידו ומנקה ידו אינו הנידון בזה כלל.


להערות והארות ניתן ליצור קשר במייל s0527155401@gmail.com

שלח תגובה