ערכין יג

שאלות ותשובות מבית עם סגולה
שלח תגובה
שמואל דוד ברקוביץ
הודעות: 74
הצטרף: 02 אוקטובר 2018 19:30

ערכין יג

שליחה על ידי שמואל דוד ברקוביץ » 30 יוני 2019 07:08

לכבוד מו"ר הרה"ג רב עקיבא שליט"א אחדשה"ט

ערכין דף י"ג

א) כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כו׳

מדוע נקט הגמרא לשון זה ״תמנן נכי תרתין״ ?


ב) איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו כו׳

מה הסברא בזה?

החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש



עקיבא סילבר
משיב
הודעות: 104
הצטרף: 02 אוקטובר 2018 18:36

Re: ערכין יג

שליחה על ידי עקיבא סילבר » 03 יולי 2019 14:51

שמואל דוד ברקוביץ כתב:
30 יוני 2019 07:08
לכבוד מו"ר הרה"ג רב עקיבא שליט"א אחדשה"ט
ערכין דף י"ג
א) כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כו׳
מדוע נקט הגמרא לשון זה ״תמנן נכי תרתין״ ?
ב) איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו כו׳
מה הסברא בזה?
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
שלום רב
א. דרך הגמ' לקצר כמו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. אע"פ שהוא אריכות במילים אבל הוא קיצור בכללי הדבר שהוא קרוב לעיגול. וקל ליישבו בחשיבה.
ב. החזו"א באמת מאוד נתקשה בזה ולא היה לו תירוץ, כך שמעתי לפני שבע שנים מהגר"ש צביון שליט"א במחזור הדף היומי הקודם לפני שבע שנים, ומיהו לולא תירוץ האחרון של הגמ' מדלא משכחת וכו' היינו אומרים דזה גופא תירוץ הגמ' דכיון שיש יתירה של ארבע עשרה שנה להכי אם שבע אזיל על הכיבוש נשאר שבע לחילוק, אבל אי אפשר לומר כן מאחר שההמשך הוא ואיבעית אימא מדלא משכחת וכו', וזה מגלה שאין הכונה לזה בתירוץ הראשון, והיה מקום לומר דתיבות איבעית אימא הם ט"ס והכל תירוץ אחד, אבל להדיא מבואר ברש"י זבחים דסברא בעלמא היא, ומבואר שגם הוא נתקשה בדבר זה, ולכן כתב דהוא סברא בעלמא, וגם לא יתכן שהשיבוש נפל בב' סוגיות ונכפלו תיבות ואיב"א, וממילא ליכא למימר דט"ס נפל כאן, רק לומר שאיננו מבינים דבר זה כמו החזו"א.
ויש עכ"פ מה להוריד מחומר הקושיא - דהנה באמת מה שקשה הוא שכיבוש הוא ענין של דבר פיזי, ותלוי ברמה של גוים שתאחדו נגדם, וגם כמה מספר מלחמות היו, דיתכן כמה ערים נכבשו במלחמה אחת ביום אחד, ומאידך שמא עיר אחד בכמה מלחמות בכמה חדשים, וממילא זה חישוב אחד, ואילו חלוקה הוא ענין אחר לגמרי, שהוא דבר הקבוע לחשב נחלתו של כל אחד ואחד מהשבטים ומישראל, וזה לקח אולי יותר מהכיבוש ואולי פחות.
אמנם התשובה לזה דבין הכיבוש ובין החלוקה היו בנס, וכמו שמצינו בכמה מקראות בענין מה שאירע בכיבוש, וגם החלוקה היה ע"פ ה' כמבואר בגמ' דב"ב דהגורל צווח וכו', וממילא מאחר ששניהם היו ע"פ ה' ולא ע"פ דרך הטבע לגמרי, ממילא יש יותר סברא לדמותן זה לזה, דכיון שמנין שבע היה כנגד דבר המסויים ולא באקראי, ממילא סברא שגם הדבר השני ארך כן, ושמע מהקישא דריש להו מדסמיכי הכיבוש והחלוקה זל"ז בפרשת מטות גבי בני גד ובני ראובן.
כט"ס ובו"ה
להערות והארות ניתן ליצור קשר במייל s0527155401@gmail.com

שלח תגובה