שלום וברכה - שיר של יום

שאלות ותשובות מבית עם סגולה
שלח תגובה
רן יוסף אביחצירא
הודעות: 4
הצטרף: 04 אוקטובר 2018 13:14

שלום וברכה - שיר של יום

שליחה על ידי רן יוסף אביחצירא » 28 אפריל 2019 19:30

בס"ד

לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס!

אחדשכתה"ט

אפתח בברכת מודה אני על כל התשובות הנפלאות

במסכת תמיד מבואר שהלוים בעת ניסוך היין ע"ג המזבח היו שרים שיר של יום גם בעת קרבן תמיד של שחר וגם בהקרבת תמיד של בן בהערבים. ולפי זה יש לשאול מדוע אנו אומרים שיר של יום רק בתפילת שחרית ולא גם במנחה, וצ"ע.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אבוחצירא
מח"ס מריח ניחוח
עפולה



עקיבא סילבר
משיב
הודעות: 104
הצטרף: 02 אוקטובר 2018 18:36

Re: שלום וברכה - שיר של יום

שליחה על ידי עקיבא סילבר » 29 אפריל 2019 15:20

שלום רב
כתב בב"י (קל"ג) וז"ל כתוב בא"ח במנחה לא ראיתי מי שאומר השירים, והטעם לפי שלא היה מצותן [במקדש] אלא בבוקר. עכ"ל.
ובספר ערוך לנר [ר"ה ל ע"ב] הביא את השיטות והדעות בזה, ואחר זה הביא גם שיטה דיליה, וז"ל, הר"מ אלשיך בשו"ת סימן קל"ח הקשה מזה על מה שכתב הטור (סי' קל"ג ורל"ז) וב"י (סי' קל"ג) ורמ"א (סי' קל"ב ס"ב) שלכך אין אומרים שיר של יום במנחה לפי שבמקדש לא אמרו שיר בתמיד של בין הערביים והרי מסוגיא זו משמע שאמרו שיר ועיין ביום תרועה שהביא תירוץ האלשיך והבאר שבע (תמיד פ"ז ד"ה השיר). וכתב שדחוקים הם ולענ"ד גם תירוצו דחוק הוא. ולפענ"ד אפשר לומר דודאי כל ימות השנה לא אמרו שירה בתמיד של בין הערביים דלא נזכר בשום מקום ורק בר"ה אמרו וכו'. ע"כ לשונו, ועיין שם שהאריך בזה.
וכן בהערות הגרי"ש אלישיב [בר"ה שם] הביא הדעות בזה ותמה כדברי הערל"נ כנ"ל, ואח"כ הביא דברי מהר"ם אלשיך הנ"ל, וזה לשונו, ובשו"ת מהר"ם אלשיך סי' קל"ח כתב טעם לזה. דהנה דעת ר"מ בערכין (י"א א) דשירה מעכבת את הנסכים וקיי"ל סתם משנה ר"מ, וא"כ יקשה בשמעתין למ"ד דלא אמרו שירה כל עיקר, היאך באמת עשו כן, והלא בזה יפסלו הנסכים [ועדיף לומר שירה של חול מספק], אלא ע"כ מוכח מזה דגם לר"מ רק שיר של שחר מעכב את הנסכים, אבל של בין הערביים אינו מעכב, וכיון שכן לא תיקנו לומר שיר של יום בביהכ"נ אלא רק בשחרית דחמיר טפי.
וכתב שם בהערות הגרי"ש ויש לתמוה על דבריו, דלפי"ז יוצא דבשל שחרית מודו כולהו אמוראי דהיכא דמספקא אמרינן שירה של חול, [ולא פליגי אלא בבין הערביים שאינו מעכב], וא"כ תמוה מאי מותיב רב אחא מברייתא דר"ה בשחרית והרי התם מודו כו"ע דבספק אומר של חול, ומה ראיה מזה על ספק בתמיד של בין הערביים. ע"כ.
ואח"כ כתב עוד בהערות שם וז"ל, מובא בשם הגר"א ז"ל שאין אומרין ב' שירות ביום אחד, ובראשית בכורים (לרבי בצלאל הכהן מוילנא) כתב דודאי לא יצאו הדברים מפי הגר"א ז"ל, דהרי מפורש בשמעתין ובמס' סוכה שהיו אומרין במקדש ב' וג' שירות ביום אחד.
ובבנין שלמה (לאחיו הגר"ש מווילנא) כתב דוודאי במקדש היו אומרים ב' שירות ביום אחד, אך כוונת הגר"א דבזמה"ז אין אומרין ב' שירות ביום אחד, והגם דבמקדש אמרו. מ"מ מה שאנו אומרין שיר של יום היום אי"ז מצד זכר למקדש [דכשמקדש חרב ל"ש כלל ענין השירה שהיא על הקרבן], אלא זהו מצד ענין אחר, והוא דצריך להזכיר כל יום "מעין המאורע", ועל זה הענין אמר הגר"א ז"ל דאין להזכיר ב' שירות ביום אחד, וראיה לזה מהא דקיי"ל דשיר של שבת דוחה כל המועדים מלבד כשחל בר"ח, דאז שיר של ר"ח דוחה את של שבת, וקשה למה ידחה, והרי במקדש כשחל ר"ח בשבת אמרו שתיהן, דבשחרית אמרו של שבת ובמוסף אמרו של ר"ח (דהרי שיר של ר"ח לא ניתקן אלא במוסף), ומזה מוכח דהשירה שאנו אומרין היום אינה מצד "זכר למקדש", אלא זהו מצד להזכיר "מעין המאורע". [ואכן יש כמה מזמורים שאומרים עפ"י הגר"א ולא אמרום במקדש, ובכללם י"ל ג"כ זה על "אילת השחר" שאומרים בפורים].
ועפ"י דבריו יש לנו טעם הגון על מה שאין אנו אומרין היום שש"י במנחה (והזכרנו לעיל שהפוסקים ביקשו ליתן טעם לזה), דכיון דאינו מצד "זכר למקדש" אלא מצד להזכיר "מעין המאורע" של היום י"ל דבזה סגי להזכיר פעם אחת ביום. ע"כ מההערות הגרי"ש אלישיב שם.
והנה בין לפי מנהג הגר"א ז"ל שאומרים שיר של יום רק של אותו היום, ולא של שני הימים גם של התמיד וגם של מוסף, ובין לפי הנוהגים לומר שיר של שני הימים, נמצא ששיר של יום של שחרית יש לאומרו אחר שחרית, ושיר של המועדים יש לאומרו אחר מוסף, שהוא על המוסף, ועיין סוכה נה ע"א, ושיר של שבת שהוא על התמיד כמבואר בגמ' ר"ה שם יש לאומרו אחר שחרית ולא אחר מוסף.
ויש לציין שבבית מדרשו של מו"ר הגרמ"מ קארפ שליט"א אומרים שיר של יום של שבת אחר שחרית, ומנהג זה הוא כנוסח ספרד. אבל לא ידוע לי אם יש מנהג שם או באיזה מקום לומר שיר של שחרית אחר שחרית ושיר של מוסף אחר מוסף.
ואכן לפי דברי הגרי"ש הנ"ל שהוא רק מעין המאורע ולא זכר למקדש א"כ יש לאומרו אחר התפילה עם ובא לציון או אם פיטום הקטורת נמצא דלק"מ, דאין כאן שייכות לקרבן התמיד כלל.
ב) בחתם סופר (חי' סוף מסכת תמיד) כתב ליישב באופן אחר אמאי אין אומרים שיר של יום במנחה, לפי המבואר בבית יוסף או"ח (סו"ס נ"א) בשם ארחות חיים דלעתיד לבא יתבטלו כל השירות חוץ משיר של תודה. והיינו שלא יאמרו הלוים אותם שירים שאומרים היום ביום ראשון לדוד מזמור וכו', אלא שירים אחרים. ולפי זה ניחא אמאי אין אומרים שיר של יום המנחה, לפי ששמא יבנה ביהמ"ק עכשיו, וממילא יאמרו שיר אחר. אבל בשחרית, כיון דקיי"ל דאין מזבח הפנימי מתחנך רק בתמיד של בין הערבים (כדאי' במנחות נ' ע"א), וממילא גם אם יבנה ביהמ"ק בשחרית, עדיין לא יוכלו לעשות העבודה - עד בין הערבים, ולכן אומרים שיר של יום, ע"ש ונשלמה פרים שפתינו על העבר.
ג) ואציין בזה כמה ספרים שדנו בזה, ולא אעתיק את כולם מפני אהבת הקיצור.
מג"א סי' קלב סק"ד. ומחצית השקל שם.
יום תרועה על הגמ' בר"ה שם דף ל.
חתם סופר ביצה ד ע"ב ד"ה פעם אחת.
שו"ת בנין שלמה ח"ב או"ח סימן א' הערות על 'מעשה רב - סימן קנח', עמוד י בנדמ"ח.
אבני נזר או"ח סימן כז ס"ק ד.
חשוקי חמד סוכה נה ע"א.
עלי תמר תענית פרק ד ד"ה אומרים.
להערות והארות ניתן ליצור קשר במייל s0527155401@gmail.com

שלח תגובה