פדיון הבן

שאלות ותשובות מבית עם סגולה
שלח תגובה
רן יוסף אביחצירא
הודעות: 4
הצטרף: 04 אוקטובר 2018 13:14

פדיון הבן

שליחה על ידי רן יוסף אביחצירא » 24 אפריל 2019 13:30

בס"ד

י"ט ניסן חול המועד פסח ד' למטמונים תשע"ט



לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס!

אחדשכתה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

עלה על דעתי לשאול בס"ד כמה שאלות בענין פדיון הבן, וזה החלי:



א. האם אשה שלא היה לה רחם, ונעשה נס ונהיה לה רחם וילדה בן האם יעשו לו פדיון הבן?

ב. אשה שהיה לה רחם ונתקלקל רחמה (והיא לא ילדה מעולם), וכרתו את הרחם, והשתילו רחם של אשה אחרת שלא ילדה מעולם, וילדה אותה אשה בן, האם יעשו פדיון הבן שנולד מאותה אשה שהשתילו לה רחם של אשה אחרת וילדה?

ג. ועוד יש לשאול אשה שילדה בן בכור ואח"כ רחמה נתקלקל וכרתו לה אותו והשתילו לה רחם של אשה אחרת שלא ילדה מעולם ושוב נולד לאותה אשה שהשתילו לה את הרחם בן בכור האם יעשו לו פדיון הבן.?

אשמח מאד אם כת"ר יוכל להשיב לי על שאלותי זאת בס"ד.

בברכת התורה ולומדיה

רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

מח"ס מריח ניחוח

עפולה



עקיבא סילבר
משיב
הודעות: 104
הצטרף: 02 אוקטובר 2018 18:36

Re: פדיון הבן

שליחה על ידי עקיבא סילבר » 24 אפריל 2019 14:05

שלום רב
עיין בשו"ת חשוקי חמד להגר"י זילברשטיין שליט"א [פסחים קכא ע"ב] שכתב וז"ל, בתפארת בנים (ח"ג סימן קסד) כתב על פי הסוגיא בנדרים (דף לב ע"ב) שביקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה משם, שנאמר "והוא כהן לקל עליון", וכיוון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה משם ונתנה לאברהם. ונאמר בויקרא רבה (פכ"ה ו) שאברהם כה"ג היה, והרי כהנים פטורים מפדיון הבן. אך לכאורה צ"ע א"כ מדוע לא נאסרה עליו שרה כשנשבית בידי פרעה ואבימלך? וי"ל דהכתוב אומר "כי נביא הוא", ויודע שלא נגע בה. עכ"ל.
נמצא לפ"ז שאברהם היה מעיקרא דדינא יכול להתחייב בפדה"ב, רק שלא היה צריך מחמת שהיה כהן, ויל"ע אם כוונתו לישמעאל בן הגר או ליצחק בן שרה, דלכאורה יש לומר שאין כוונתו אלא לישמעאל שלא היה לה נס כזה.
אבל אין לטעון דבלאו הכי על ישמעאל היה חייב ולא מיירי בזה, כיון שישמעאל לא ירש את הכהונה, אין לטעון כן, דהרי סגי שאברהם עצמו היה כהן כדי לפטור, ויש מקום לטעון שישמעאל בלאו הכי היה פטור שהיה גוי, אבל יש לומר דזה גופא עשה אברהם שהיה נוהג הכל בתורת ישראל, וה"ה בזה, ומיהו יעוי' במדרש פתרון תורה פ' שופטים גבי דרישות וחקירות בבניו שהם גוים, וי"ל.
אמנם בשו"ת הנזכר להגר"י זילברשטיין כתב עוד במס' בכורות [דף יא] וז"ל, שאלה: האם קיים אברהם אבינו מצות פדיון הבן ביצחק בנו. תשובה: בספר ילקוט אברהם (יו"ד סימן שה) העלה שאלה זו, ויעוין בלהורות נתן (חי"ב סימן צה) שהאריך בזה, וכתב כמה מהלכים, א. דיתכן שבאמת אברהם אבינו קיים מצוה זו, והא דלא כתיב בהדיא משום דגם שאר מצוות לא כתיבי בקרא בהדיא. ב. לפני חטא העגל היתה העבודה בבכורות ולא בלויים, וממילא היו הבכורות פטורים מפדיון כמו שלויים פטורים, ולולא חטא העגל לא היה שייך מצוות פדיון הבן, ואברהם אבינו קיים רק מצוות שהיו עתידות להינתן בכל גוונא, ולא מצוות שהיו תלויים באם יחטאו. אך צ"ע מהלך זה, דא"כ איך נצטוו במצרים לפדות בכורים הרי הם עצמם לויים, ולבסוף נשאר בצ"ע בענין זה. ג. מובא בחז"ל שמשה רבינו ואהרן הכהן היו מכוחו של אברהם אבינו, נמצא שאברהם אבינו היה חלק של כהונה, וממילא נפטר מבכורה מחמת חלק זה. ד. אברהם אבינו קיים מצוות שהיו תלויים רק בו, אבל מצוות פדיון הבן שכדי לפדות צריכים כהן מזרעו של אהרן, וזה לא היה בעולם, ממילא לא היה שייך לקיים מצוה זו, יעו"ש באורך. ע"כ.
וע"ע במשנה הלכות להגה"ק רבי מנשה הקטן זצ"ל קבלתי מכתבו ועיינתי בו, והנני במה שהבטחתי למעכ"ת לעיין בהא קושיא שהביא (ראה עבודת אפרים ח"ב פ"כ) בשם ילקוט אברהם (יו"ד סי' ש"ה אות צה), שהקשה לגאוני עולם בעת שישב בסעודת מצות פדיון הבן, שלא נמצא בשום ספר כתוב שאברהם אבינו עשה פדיון הבן לבנו יצחק. ובשלמא לישמעאל לא עשה, שהיה בא אחר הנפלים (עי' יו"ד סי' ש"ה סכ"ה), וכמו שכתב רש"י פרשת לך לך (בראשית טז ה ד"ה אנכי) על הפסוק 'אנכי נתתי שפחתי בידך'. וכיון דקיימא לן (יומא דף כ"ח ע"ב, קידושין דף פ"ב ע"א) דקיים אברהם אבינו כל התורה כולה, למה לא חשבו שקיים גם מצות פדיון הבן עכ"ל. עי"ש הרבה במה שהאריך שם.
היוצא מכ"ז שכל האחרונים החזיקו כדבר פשוט שיש חיוב פדיון הבן באופן שלא היה לה רחם ועשה לה הקב"ה רחם. ולא נחתו כלל לדעות בזה בחז"ל, ונראה הטעם דמאי שנא אם יצר לה הקב"ה הרחם מתחילת ברייתה או אח"כ, דסו"ס יצירה איכא.
והנה יש בזה כמה מאמרי חז"ל מה היה בדיוק המום של שרה קודם שנעשה לה נס, דיש דעה בגמ' ביבמות שהיתה איילונית, ויש דעה שהיתה טומטומת, והיינו כמ"ד במדרש עיקר מיטרין לא הוה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מיטרין, ומיטרין היינו רחם, כמו שאמרו ג"כ בפסיקתא פ' זכור על עשו שחתך עיקר מיטרין של אמו כדכתיב ושחת רחמיו, וכמו שכתבו המפרשים.
ב) בענין השאלה השניה יעוי' חולין ע ע"א, הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו דידיה פטר דלאו דידיה לא פטר או דלמא דלאו דידיה נמי פטר תיקו ע"כ.
וכן פסק הר"מ הל' בכורות פ"ד הי"ט, הדביק שני רחמים זה לזה ויצא מזה ונכנס לזה הרי זה ספק אם נפטרה מן הבכורה הבהמה שנכנס בה הבכור שהרי פטר רחם או לא נפטרה עד שיפטור רחמה ולדה ע"כ.
ולפ"ז עד כאן לא הסתפקו אלא באופן שהדביק באופן קל, אבל באופן שהדביק בדביקות גמור שנעשה ממש אבר בגופה לכאורה יהיה חייב ולכאורה גם לא גרע מדרך נס.
ושו"ר באוצר פדיון הבן פ"א הט"ז שכתב וז"ל, אם העבירו רחמה של אשה לאשה אחרת וילדה זכר שהוא בכור לשניה חייב בפדיון ויש מפקפקים בזה עכ"ל.
וכתב שם בהערה, על חייב בפדיון, שו"ת אבן יקרה מהדורא ג' סימן כ"ט שהעלה דודאי הבן הוא של השניה ומיקרי נפתח רחמה בזה ע"כ.
ובהערה על יש מפקפקים כתב שם, כן מביא בליקוטי פנחס שם בשם הגאון מגאלין דמסתפק בדבר זה דשייך לומר דגם להראשון חלק בהולד וראה עוד בדבר זה קובץ אהל יצחק חוברת ד' סימן ד', משנת יעקב חלק א' סימן כ"ח, ובתולדות שמואל על תרי"ג מצוות חלק ב' מצוה י"ח סימן ג' אות ז', ודן לענין הדביק שני רחמים זה לזה ע"כ.
ג) באופן השלישי ששאלתם פשוט הוא לן שפטור, ע"פ הראיה שהזכרנו להכריע בזה בשאלה שהיה קודם לכן יוצא דופן דבעי' גם בכור לולדות, כמו שכתבנו בתשובה להרב גמליאל רבינוביץ שליט"א, ושם תמצאנו.
בברכה ומועדים לשמחה
להערות והארות ניתן ליצור קשר במייל s0527155401@gmail.com

שלח תגובה