זמן פורים באשדוד

שאלות ותשובות מבית עם סגולה
שלח תגובה
עקיבא סילבר
משיב
הודעות: 104
הצטרף: 02 אוקטובר 2018 18:36

זמן פורים באשדוד

שליחה על ידי עקיבא סילבר » 08 אפריל 2019 15:49

לכבוד מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
הנה יש קהילת בני תורה באשדוד, ששואלים איך לעשות את הפורים, אם רק ביום י"ד או גם ביום ט"ו, והנה אשדוד בודאי מוקפ"ח מימות יב"ן כדמוכח במקראות [ואכמ"ל]. והנידון הוא דהנה אשדוד הישן שהיה נקרא כל השנים אשדוד בפי יושבי הארץ במאות שנים האחרונות, וכן העידו גם הכפתור ופרח והתבואות הארץ שנקרא כן, איזור זה היה מיושב בהרבה דורות שידוע לנו אלא שהוא נחרב לפני בערך שבעים שנה, והוא רחוק מעיר אשדוד של היום יותר ממיל, ורק נראה מהבניינים הגבוהים שבאשדוד. [גודל תל אשדוד הוא 380 דונם הם: 380000 מטר רבוע].
והנה עיר שחרבה אין לה דינים של סמוך ונראה [לענין ערים הסמוכים לה], כמ"ש בבה"ל בשם באר משה והוא ע"פ הירושלמי. ומרן שליט"א הביא בשונ"ה בשם החזו"א לחייב על סמוך לעיר חריבה ולכאורה ה"ה לגבי נראה.
אלא שיש כפר סמוך לשם בשם שדה עוזיהו שהוא במרחק משם יותר ממיל, אך נראה משם, ויש מקום לתלות שבזמן יב"ן המקום של אשדוד התפרס יותר ועמד גם על מקום הסמוך לו, וממילא כפר זה בספק קשה יותר אולי הוא עומד על עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.
והנה סמוך למקום זה עומד איזור שיש בו גשר ותחנת אוטובוס ופארק שנקרא עד הלום שלפעמים הוא נחשב חלק מאשדוד, ואולי יש שם איזה איזור תעשיה של מפעלים שאינם מיועדים למקום שינה, ואולי יש צד לומר שאם הוא נחשב חלק מאשדוד והוא סמוך בתוך מיל לעיר המקורית הוא מושך איתו את כל אשדוד, ויל"ע בזה.
והנה מלבד זה עוררו המעוררים שנמצאו עתיקות רבות באיזורים שונים בתוך העיר אשדוד המיושבת, ולאור ממצאים אלו יש צד לומר שהם חלק מעיר אשדוד המקורית אשר היא עצמה היתה נמשכת עד מקום זה, וגם אם נימא שעיר אחרת היתה בנויה שם, עכ"פ יש כאן נידון חדש.
וכן באיזור אשדוד ים, שהוא נחשב בעיני הקהל כיום כחלק מעיר אשדוד נמצאו עתיקות, ואיני יודע אם מלפני יב"ן או רק לאחריו, אבל מה שהבנתי מדבריהם שברור להם מטעמים והוכחות שלהם שזו היתה עיר אחרת מאשדוד אך שימשה את אשדוד, והיא היתה עיר נמל של אשדוד היבשתית, ויתכן שהיא היתה מבנותיה של אשדוד הנזכרים במקראות.
סוף כל דבר שיש כאן כמה ספיקות לא ברורים, ואני הקטן יגעתי מעט לברר המציאויות והמידות בין המקומות ולא כ"כ עלתה בידי.
והנה המ"ב העתיק בשם הפוסקים שאצלם א"צ לחשוש שהמקום היה מיושב אבל יישוב בא"י ובפרט במקום שהיה מיושב בזמן יב"ן אולי יש לחשוש עליו, ויל"ע.
והנה הגר"ש דבליצקי [קונטרס האגרת הזאת בני ברק תשנ"ז עמ' 25] והגרמ"מ קארפ [הלכות חג בחג פורים ירושלים תשנ"א עמ' עא] כתבו שיש להחמיר גם בט"ו, וכן ראיתי כתוב מפי הג"ר פנחס שרייבר שראוי להחמיר, ושמעתי שכך נהג הגרד"צ קרלנשטין, ויש שחלקו עליהם וכן נהגו כמעט כל הקהל להקל.
והגרימ"ט [בעל לוח א"י] כתב בספר א"י לקרוא גם בט"ו, אלא שלא התברר לי אם התייחס לאשדוד המקורית קודם שחרבה בזמן שהיתה מיושבת, או שהתכוון לאשדוד של היום.
והנה ידוע בכל ישראל את הוראתו של מרן שליט"א להתרחק מלדור באשדוד, אבל בכל זאת יש מקרים שאדם דר באשדוד, כגון מי שהוא בן הסמוך על שלחן אביו שבאשדוד שאין לו עיר אחרת להיות, וכן מי שגר שם מחמת שאר אונסין וכדומה.
ונפשי בשאלתי מה דין אשדוד לדעת מרן שליט"א אם יש לקרוא גם בט"ו כדין עיר מסופקת, או דסגי בי"ד כדין עיר שלא נתעורר עליה ספק.
ובעה"ח
א"ה שוב נתברר לי שלאחרונה נמצא חומת העיר העתיקה של אשדוד והיא אינה רחבה יותר ממה שהיא שם כיום, ולכן אין טעם לחייב את אשדוד כיום מצד שמא יושבת על חלק מאשדוד המקורית, אלא רק אם קי"ל לחייב עיר נראית לעיר חריבה.


להערות והארות ניתן ליצור קשר במייל s0527155401@gmail.com

שלח תגובה